רשם הירושות
הרשם לענייני ירושה
הרשמים לענייני ירושה:
א. הם יחידות באגף האפוטרופוס הכללי המנוהלות בכל אחת ממחוזות האגף וכפופים למשרד המשפטים. מאז הקמת מוסד זה כל הבקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה מוגשות אליו ,פרט לאלה המוגשות לבתי הדין הרבניים(המחוקק הותיר בידי הפונים לקבלת הצווים כאמור לפנות גם לבית הדין הרבני).
ב. בין תפקידי הרשם לענייני ירושה- הרשם מוסמך לעשות צוואות,מצווה יכול(אף שאינו חייב) להפקיד צוואתו בלשכת הרשם לענייני ירושה,ליתן צוו קיום צוואה ו/או צוו ירושה על פי העניין,כאשר מוגשת התנגדות לצוו קיום צוואה ו/או לצוו ירושה התיק מועבר על ידו לבית המשפט לענייני משפחה
ג. במרב המקרים יסתיים ההליך במתן צוו ירושה ו/או צוו קיום צוואה ע"י הרשם לענייני ירושה. ובמקרים אחרים( כאשר מוגשת התנגדות) לאחר ביצוע הפעולות המקדימות ע"י הרשם לענייני ירושה עוברת הבקשה להחלטת בית המשפט לענייני משפחה הרלבנטי לו הסמכות המקומית לדון בהתנגדויות.
ד. לשכות הרשם לענייני ירושה מצויות-בתל אביב,חיפה,ירושלים,נצרת עילית ובאר שבע
שאלות נפוצות בסוגיות של ירושות וצוואות המגיעות למשרדנו:
מדוע בענייני צוואות וירושות חשוב לקבל ייעוץ וליווי של עו"ד המתמחה בתחום מתחילת ההליך ?
הליווי המקצועי מלכתחילה חשוב הואיל ולמרות שההתנגדויות ליתן צו ירושה ו/או ליתן צו לקיום צוואה מוגשות לרשם לענייני ירושה-הרשמים במקרה דנן אינם מוסמכים לדון בהתנגדויות והם מועברות להכרעתו של בית המשפט,לעוה"ד המלווה את ההליך מלכתחילה יש יתרונות שיש בהם כדי להגדיל את הסיכויים לקבל את הצו כמבוקש
האם יורש יוכל להסתלק מן העיזבון ?
התשובה היא כן,כאשר החליט מי מהיורשים להסתלק מן העיזבון עליו להודיע על כך לרשם לענייני ירושה
האם קיימת חובת הפקדת הצוואה בלשכת הרשם לענייני ירושה?
על אף שאין חובה להפקיד את הצוואה בלשכת הרשם לענייני ירושה,הנני ממליץ ללקוחותיי ובעיקר לאלה בגיל המתקדם (שככל הנראה לא ישנו ואו לא ירעננו את צוואתם בהמשך אם כי עומדת להם תמיד הזכות לשנותה) להפקיד את הצוואה בלשכת הרשם לענייני ירושה,להפקדה זו מספר יתרונות שניתן למנות:
א. ההפקדה של הצוואה מבטיחה כי לאחר מות המצווה הרשם לא ייתן צו קיום צוואה אשר מתעלמת מהצוואה שהופקדה (אלא אם יוכח כי המנוח ערך צוואה אחרת במועד מאוחר יותר/ מהמועד בו הופקדה הצוואה הנדונה)
ב. הצוואה מוכיחה כי המנוח עשה צוואה והצוואה תישמר ולא תאבד,גם אם הנהנים מן הצוואה לא ידעו דבר על קיומה הרשם מודיע להם בתוך כ- 100 ימים מאז פטירת המצווה על קיומה של צוואה.
ג. במידה ותהיה מחלוקת בנוגע למועד בו נערכה הצוואה,אזי תהיה לנהנים ראיה לכאורה כי הצוואה נערכה לכל המאוחר במועד בו הופקדה אצל הרשם לענייני ירושה.
האם הפקדת הצוואה בידי הרשם לענייני ירושה מגבילה את המצווה ?
הפקדת הצוואה איננה מגבילה את המצווה במאומה ברצותו לרעננה ו/או לשנותה הוא יוכל לעשות כן,כל אימת שרק יחפוץ-למרות האמור,יש לקחת בחשבון כי הוצאת צוואה שהופקדה והפקדת צוואה חדשה תחתיה בלשכת הרשם לענייני ירושה מחויבת בתשלום אגרות
האם הפקדת צוואה בלשכת הרשם לענייני ירושה נותנת ערובה לתקינותה ולכשירותה ו/או לכשירות המצווה?
התשובה היא לא ולא- הפעולה הינה טכנית ,בלשכת הרשם אין בודקים את כשירות הצוואה ו/או את כשירות המצווה,מכאן שעצם ההפקדה איננה נותנת חסינות מפני טענות עתידיות אשר לכשירות הצוואה ופגמים בה ולא אשר לכשירותו של המצווה.
האם החלטת הרשם לענייני ירושה,אשר לצו קיום צוואה ו/או ירושה ,היא סוף פסוק?
החלטתו איננה יוצרת מחסום דיוני בפני מי שרוצה לערער על החלטת הרשם- כאשר הרשם קיבל החלטה שאינכם שלמים עימה ובידכם ראיות המוכיחות את טענותיכם תעמוד לכם הזכות להגיש ערעור מנומק בכתב לרשם והוא לא ידון בכך אלא יעביר את ערעורכם על החלטתו לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך (שבאזור שיפוטו גר המוריש לפני מותו/שם היה מרכז חייו)-ובית המשפט דן בערעור
מצב בו יורשים או נהנים אינם יודעים אם המנוח הפקיד צוואה בלשכת הרשם לענייני ירושה ?
לאחר מות המוריש ניתן לפנות בכתב לרשם לענייני ירושה ולפרט את הקרבה של המבקש/המעוניין בפרטים אלה בצירוף תעודת פטירה של המצווה ולקבל מידע זה
האם מתן צו ירושה ע"י הרשם לענייני ירושה,הוא סוף פסוק ו/או שהמצב הפיך ?
ככלל אם אין צוואה ו/או עילה חדשה ומהותית שלא הייתה בפני הרשם עת החליט ליתן את הצו והמצדיקה דיון נוסף-הצו שניתן הוא תקף ומחייב כלפי כולה עלמה. אך אם ניתן צו ירושה ובשלב מאוחר יותר נתגלע כי המצווה הותיר צוואה, אזי בהתאם להוראות סעיף 72 א(א) לחוק הירושה ניתן להגיש בקשה לביטולו של צו הירושה מחמת הימצאות הצוואה והרשם לענייני ירושה מוסמך לבטל צו ירושה שניתן על ידו על סמך העובדות או הטענות החדשות שלא היו בפניו עת נתן את צו הירושה
מי פסול לרשת ?
על פי סעיף 5 לחוק פסולים לרשת א. מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או ניסה לגרום למותו ב. מי שהורשע על שהעלים או השמיד את צוואתו האחרונה של המוריש או שזייף אותה,או שתבע על פי צוואה מזויפת (למרות האמור,מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו בכתב או ע"י עשיית צוואה לטובתו-חוזר ונעשה כשיר לרשת את המוריש)
אם ישנה צוואה בה אדם/מוריש לנהנה דירה כספים ועוד,האם הוא רשאי ליטול לידיו את הכספים ולהשתמש בנכס המקרקעין ?
על מנת לממש את הזכויות של הנהנים מכוח צוואה,אין די בצוואה-היורשים חייבים לפנות לרשם לענייני ירושה בבקשה ליתן צו לקיום צוואה,רק הצו שניתן סולל את הדרך להשתמש ו/או לממש את הנכסים כל אחד על פי חלקו בעיזבון( שימוש בנכס או נטילת כספים בטרם ניתן צו לקיום צוואה מסכן את היורש ,אם חלילה וחס הצוואה נמצאת לא כשירה ובית המשפט מבטל אותה ומחליט ליתן צו ירושה מכוח הדין, היורש שנטל נכסים מתוך העיזבון מבלי להמתין לצו קיום צוואה מסתכן בכך שיתבע ע"י היורשים כמי שרוקן את העיזבון מתוכן)
מתי מתמנה אפוטרופוס לחלוקת עיזבון ?
אין מדובר על הכרח המינוי ע"י בית המשפט רק כאשר יש צורך בכך אם מדובר בחסוי שלא יכול לדאוג לענייניו בעצמו ו/או קטין מתחת לגיל 18 –תפקידו של האפוטרופוס לפעול למען אלה (בדרך כלל בית המשפט יעדיף למנות אפוטרופוס מקרב קרובי המשפחה אלא אם בית המשפט יחליט אחרת בשל מחלוקות בתוך המשפחה ועוד שתמנעו מהם לממש את תכלית המינוי)
האם אחד הנהנים מן הצוואה יכול להיות עד לעריכתה?
התשובה היא לא ולא מוחלט, מי שעתיד להיות נהנה מהצוואה אסור לו להיות שותף לעריכתה או עד לעריכתה-זאת הואיל ואם טענה זו תעלה ע"י אחד היורשים/המעוניינים עת תוגש הבקשה לצו קיום צוואה,הצוואה עשויה להתבטל והעיזבון יחולק בין היורשים מכוח הדין ולא כאמור בצוואה שנפסלה
האם יש די בכך שיש צו לקיום צוואה כדי למכור נכס מקרקעין שנתקבל בירושה?
אין די בכך כדי למכור נכס מקרקעין צריך שזכויות היורשים כל אחד על פי חלקו תרשמנה בלשכת רישום המקרקעין/בטאבו תחילה( אין אדם יכול למכור אלה את מה שיש לו,מאחר ועסקה במקרקעין מסתיימת רק ברישום,לא ניתן למכור את הנכס מבלי שהזכויות נרשמו בטאבו תחילה על שם היורשים החוקיים)